פברואר: השמעת איך בנגב? 70 שנה לקו המים לנגב

2על_הדרך_כ

%d7%93%d7%a8%d7%95%d7%9d-%d7%90%d7%93%d7%95%d7%9d-2017מדי שנה מושך אליו פסטיבל "דרום אדום" המוני מטיילים מכל הארץ. כולם באים ליהנות ממרבדי הכלניות שצובעות את הנגב הצפון-מערבי באדום מרשים. השנה מתקיים הפסטיבל בסימן "שנת המים לנגב". קראו כאן על הנושא, מהזווית המסוימת של היישוב שלנו בימיו הראשונים

70 שנה אנחנו יושבים כאן בנגב המערבי, בקיבוץ בארי (שדפוס בארי שייך לו), ובכל פברואר שמחים מחדש לראות שאנחנו לא לבד, עם ישראל כולו איתנו. בזכות הכלניות העונתיות מתקיים כל שנה מפגש חם של המוני בית ישראל, בין הפרחים פוגשים חברים וידידים, חדשים וישנים.

nahbir_tankmayim2

השנה עומד פסטיבל דרום אדום בסימן 70 שנה להנחת קו המים לנגב. מתיישבי 11 הנקודות, ביניהן בארי, עלו להתיישבות ב-1946 על פי החלטת מוסדות "הישוב" דאז, מבלי שהיו להם מים זורמים לצרכים בסיסיים. הם השתמשו במים שהובלו בדליים אל טנק מים, שהותקן בכל ישוב חדש. שנה אחר כך, בשנת 1947 הונח קו המים מניר-עם ליישובי הנגב ורק אז ניתן היה סוף סוף להשתמש ב"נוזל החיוני" מים גם לצרכים חקלאיים.

tank_mayim2  443px-kav_mayim_niram

צינורות שנותרו ממלחה"ע השנייה

411px-kav_maim_niram2וכך כותבת רינה הברון, סופרת וארכיאולוגית, מחברות הקיבוץ הראשונות שהשתתפו בעלייה להתיישבות בבארי, במוצאי יום כיפור 1946:

"ב־1943 גילה הגיאולוג פרופ' ליאו פיקרד בניר־עם מאגר גדול של מי תהום. מהנדס המים שמחה בלאס, שחזה את הנולד, רכש באנגליה ב־1946 "מציאה": צינורות של 6 צול שנותרו ממערכת כיבוי האש של לונדון במלחמת העולם השנייה. התגלית והרכישה הנ"ל אפשרו את תכנון וביצוע ההתיישבות בנגב הצפוני. בדצמבר 1946 החלה החפירה והחיבור של קווי המים. הייתה זו משימה לא קלה: בחירת הנתיבים לאורך דרכי העפר (שנחשבו לאדמה ממשלתית) והבטחה לספק מי שתיה לבדואים, כדי לרכך את התנגדותם.

העבודה נמשכה 10 חודשים ונסתיימה בספטמבר 1947. בשנה זו נבנו בנחביר [בארי הישנה] ע"י ”סולל בונה" שני מבנים חשובים: בית הביטחון ומגדל המים. בית הביטחון אמור היה להגן בפני הפגזות והפצצות מן האוויר, המגדל אפשר אגירת מים לשעת חֵרום".

מים מים בששון

כאז כן היום, מים וביטחון הולכים ביחד. קו המים החלוצי הזה היה עבור יישובי הנגב כסם החיים, וכך הנגב נהיה פורח, בדיוק כמו שחזה דוד בן־גוריון, המנהיג עם החזון, שבעצמו התיישב בנגב. היום, יישובי הנגב המערבי מעבדים שטחי חקלאות רחבי ידיים, בהם גדלים חיטה, כותנה, תפוחי אדמה, גזר, צנוניות ושאר ירקות.

70 שנה אחרי "ימי ראשית המים בנגב", אכן יש לכולנו סיבה טובה לחגוג. כתושבי קיבוץ בארי אנחנו שמחים לראות את המוני המטיילים מבלים באזור שהיה פעם צחיח והפך מאז לפארק ענק מלא פרחים וחיוכים. גם אתם מוזמנים ליהנות באירועים ובפעילויות של פסטיבל דרום אדום.

> טיול לנחביר, היא בארי הישנה

> טיול לדרך מתקני המים בנחל גרר שביער בארי

> פסטיבל דרום אדום 2017 – האתר הרשמי

 

אודות יגאל זורע

מעצב גרפי בדפוס בארי. עשה את כל הדרך מסידור ויציקת אותיות עופרת, דרך הרפידוגרף ועד המקינטוש והאינטרנט. עבר בדרך בפרדס ובבצלאל. זוכר (פחות או יותר) איך התחלנו, איך המשכנו ומה עוד צפוי. אוהב אותיות עבריות, צבעי דפוס שונים וקיפודים.
פוסט זה פורסם בקטגוריה טיולים וסביבה, על הדרך, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s